13 מרץ 2011

המגזר השלישי ביפן

הפעם אחרוג ממטרתי המוצהרת להתמקד בניהול פיננסי למגזר השלישי וארחיב את היריעה לכלל המגזר השלישי.

בעקבות האסון הנורא המתרחש ביפן , התחלתי לחשוב על תפקידם והתארגנותם של ארגוני החברה האזרחית היפניים  : מה הם עושים, איך , מתי...

ניתחתי במונחים "מערביים" על בסיס הידע שצברתי בהתנסויות של אסון ומשבר בצפון אמריקה , באירופה ואצלנו. 
לפתע תפסתי את עצמי. הרי אין לי צל צלו של מושג לגבי המגזר השלישי היפני ואם בכלל קיים .
לכן ...הלכתי לקרוא מעט על הנושא ובכך אני רוצה לשתף אתכם הפעם.


ראשית, אין מילה ביפנית ל"מגזר השלישי". עבור שני המגזרים האחרים (הציבורי והעסקי) קיימת מילה מגדירה אך לא עבור השלישי.
כפי שליהדות ,לנצרות ולתפיסתן את היחיד ואת הקהילה יש תפקיד משמעותי בהתפתחות הפילנתרופיה בארצות המערב  , כך תפיסת העולם הפילנתרופית יפנית ניזונה מן הבודהיזם.
  • חלק משמעותי מן האלכ"רים אינם עצמאיים אלא פועלים כחלק בלתי נפרד מהמגזר הציבורי. הריכוזיות הרבה צמצמה את המרחב למגזר השלישי , הגבירה את הפיקוח ובסופו של דבר הארגונים נטמעו בתוך המנגנון הציבורי.
  • חלק גדול מהארגונים ללא כוונת רווח אינם כאלה בפועל מכיוון שהם קשורים קשר הדוק לפעילות העסקית ולמגזר העסקי ולא פעם אף משמשים כמכשיר להלבנת כספים.
  • רבים מהארגונים אינם מאורגנים רשמית אלא פועלים ברמת הקהילה והשייכות למנזר הבודהיסטי המקומי.
  • המגמה חיובית: תהליך הגלובליזציה גורם לגיוון הצרכים של האוכלוסייה ,להטרוגניות ולרב תרבותיות. על רקע זה המגזר העסקי וכוחות השוק מתקשים לספק את הצרכים המתרבים ולכן מאפשרים מרחב הולך וגדל למגזר השלישי.

ומעט נתונים ע"מ לסבר את העין.
  • כ"א המועסק במגזר השלישי ביפן מהווה 3.2% מכלל המועסקים.  בישראל 8%.
  • התרומות לארגוני המגזר השלישי ביפן מהווים  0.22% מהתל"ג.  בישראל 1.34%.
(הנתונים נלקחו מהאתר של מרכז הופקיינס האוסף ומנתח נתונים של החברה האזרחית מ - 46 מדינות ברחבי העולם)

אמנם המגזר השלישי ביפן אינו מפותח כמו בישראל. מאידך, השלטון המרכזי מתפקד למופת בעתות אסון.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה