ה"שורה התחתונה" במלכ"ר

המנהל במגזר העסקי יודע מה נדרש ממנו : למקסם את הרווח לבעלי המניות. הוא יודע שהוא נמדד ב"שורה התחתונה" שהוא מציג בדו"חות הכספיים.

אך, כיצד נמדד המנהל מגזר השלישי? מהי אותה "שורה תחתונה" בעולם ללא כוונת רווח?

"השורה התחתונה" בארגון חברתי היא החזון .
הארגון צריך ליצור ערך חברתי. הבעיה היא שקשה מאוד למדוד ערך חברתי. אם נסתכל בדו"חות הכספיים של כל עמותה נראה שהם אינם מתייחסים כלל לעשייה ולביצועים שאינם כספיים.הדו"חות מספרים לנו כמה ומה הוצאנו על פעילות מסוימת אך לא מהו הערך שנוצר ע"י הפעילות ביחס לעלויות. מהי התועלת החברתית שנוצרה.

המגזר השלישי ביפן

הפעם אחרוג ממטרתי המוצהרת להתמקד בניהול פיננסי למגזר השלישי וארחיב את היריעה לכלל המגזר השלישי.

בעקבות האסון הנורא המתרחש ביפן , התחלתי לחשוב על תפקידם והתארגנותם של ארגוני החברה האזרחית היפניים  : מה הם עושים, איך , מתי...

ניתחתי במונחים "מערביים" על בסיס הידע שצברתי בהתנסויות של אסון ומשבר בצפון אמריקה , באירופה ואצלנו. 
לפתע תפסתי את עצמי. הרי אין לי צל צלו של מושג לגבי המגזר השלישי היפני ואם בכלל קיים .
לכן ...הלכתי לקרוא מעט על הנושא ובכך אני רוצה לשתף אתכם הפעם.

ניהול חברתי או ניהול עסקי. המספרים אינם חזות הכול.

לפני מספר שבועות נפגשתי עם מנהל עמותה שלא מכבר הוקמה. צעיר ,נמרץ ומלא כוונות טובות.

לאחר שיחת הכרות קצרה החל פורש את חזונו  כמנהל: צמצום ההוצאות , הגדלת  ההכנסות, יעילות תפעולית...הכל היה שם , בנאום שהוא נשא , מלבד לב. מלבד ה - raison d'être של העמותה שלמענו העמותה הוקמה.

סביר להניח שאותו מנהל צעיר רק ניסה לעשות מעט רושם. רצה לאוורר את הידע שרכש בתואר השני במנהל עסקים.

אך הדבר גרם לי לחשוב. דווקא אני , שצמחתי מתוך הדיסציפלינה הכלכלית , יודעת עד כמה המספרים אינם חזות הכל.

בארץ , הרב המוחלט של מנהלי העמותות  באים מרקע חברתי. בחו"ל המצב שונה.

שם אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת של מנהלים במגזר השלישי בוגרי MBA . הם חושבים ,מנהלים ומקבלים החלטות תוך שימוש בכלים שרכשו בתואר במנהל עסקים.בימינו מנהלי עמותות נדרשים ללכת על חבל דק וללהט בין החברתי לעסקי : להציב יעדים חברתיים , להשיג מטרות סוציאליות ולאמץ מתודולוגיה עסקית בניהול.